לואיזאדא החל לאייר ספרים עוד בצעירותו באיטליה. את ספרי הילדים הראשונים אייר בעבודה עם חיתוכי עץ, שהיתה מקובלת בתקופות עתיקות. הייתה זו השקעה רבה בכדי ליצור בעבודת יד את התבנית על פי הציור שתכנן והתוצר היה מיוחד מאד. כך אייר את הספר "בין כוכב ודשא" שהודפס בהוצאה מיוחדת, על נייר משובח.
במהלך השנים אייר עשרות ספרי ילדים וספרי לימוד כמו מקראות לבתי ספר. במשך עשר שנים היה המאייר של העיתון "הצופה לילדים". אחד הספרים אותם אייר היה "ידידי מרחוב ארנון" של לאה גולדברג, המופיע במהדורות חוזרות עד היום.
עקב האמצעים המוגבלים שהיו באותם ימים האיורים היו בשחור-לבן ובפורמטים קטנים. באיורים בולט כשרונו המיוחד של לואיזאדא ברישום. בכמה קווים פשוטים ובמהירות היה נותן ביטוי חי לדמויות אנוש, בעלי חיים, לקשר ביניהם או לרגשותיהם. באיוריו ניכרת אהבתו הרבה לילדים ולטבע.
לעיתים היה נדרש לאייר דמויות היסטוריות, או בעלי חיים שלא הכיר ולא ידע מהם מאפייניהם. אז היה חוקר את בני משפחתו וחבריו ומאייר לפי תיאוריהם, ובדרך כלל התוצאה התאימה למציאות.
באיוריו ניכר פן אחר של לואיזאדא. כאן נתן חופש למחשבותיו, רגשותיו והסתכלותו על העולם. להבדיל מציורי השמן המתוכננים לפרטים ומוקפדים מאוד ומכיוון שלא ראה באיוריו אמנות לשמה, הוא צייר בחופשיות, בקלות ובהנאה רבה. כאשר היה מצייר היה נכנס כולו לתוך הדמויות וחי אותן ממש - מבטא בהבעות פניו את החיה אותה מצייר, או מחייך חיוך גדול כמו הילד שפגש את אימו.
