"לואיזאדא חדש - וישן", רחל אנגל כותבת על לואיזאדא, 1974
"אביגדור לואיזאדא, מקום מיוחד לו בקרב ציירי ישראל הוותיקים, שרובם הגיעו לארץ מארצות מזרח-אירופיות - רוסיה, פולין, ליטא. לואיזאדא נולד בפירנצה (1905) וכאשר עלה לארץ ב-1939, כבר ספג אווירת אמנותה של איטליה. הוא למד ציור באקדמיה בפירנצה והשתלם ברומא; השתתף בתערוכות-קבוצה בערי איטליה שונות; בביאנאלה בוונציה הוצג (ב-1934) אחד מציורי הדומם שלו - במדור האמנים האיטלקיים.
את שנותיו הראשונות בארץ עשה לואיזאדא במושב תל-דן, בחברת ידידיו עולי איטליה. אחרי כן עבד כמורה לציור בבתי-ספר עממיים בפתח-תקווה, ברמתיים ובתל-אביב, ואחר כך - בסמינר "תלפיות" בתל-אביב. רק לפני חמש שנים חדל ללמד ציור, אף כי עד היום הוא מורה לתולדות האמנות במדרשה למורים לציור.
מציורי לואיזאדא עלה תמיד איזה הד רחוק של ציורי מורנדי האיטלקי, בעיקר מתמונות הדומם שלו, ציורי הבקבוקים המארכים, בעלי הגוונים הפאסטליים המיוחדים במינם. לאחרונה התרחק לואיזאדא מן העיצוב הפיגוראטיווי של הדוממים ושאר הנושאים שהיו מקובלים עליו, והוא שרוי בעולם התיאור האבסטראקטי או הקרוב-לאבסטראקטי. לפני שנתיים-שלוש הגיע בגישושיו לציור מופשט-למחצה, שיש בו שילובי צורות מוארכות-מעוגלות, דומות לצינורות רכים-גמישים-מתפתלים.
בתערוכת-היחיד בפתח בימים אלה בגלריה שב"בית לייוויק" מוצג מיבחר של ציורים חדשים אלה. עדיין יש כאן זכר לצבעוניות האופיינית לציורי לואיזאדא מאז - גוני הוורוד-האדמדם, הגוונים הפאסטליים החיוורים כלשהו, מיני תכלת, ירקרק ואפרפר.
יש שנדמה, כי גופות עירום ורדרדים-אדמדמים ממלאים את מישטח הבד, אך לשווא תבקש פרטים פיגוראטיוויים, שיהיה בהם לאמת את הרושם הזה; אולי, אתה אומר בלבך, אלו אמנם תצורות מופשטות, שניתן לפרשן כך וכך.
שניים מן הבדים חורגים מן הסוג החדש הזה של צורות מתפתלות ומשולבות, הממלאות בכעין מירקם את הבד כולו - שתי תמונות כמו-ויטראז', שהצורות בהן זוויתיות-מוגדרות, כמו פיסות זכוכית חוזרת בשלל צבעים.
תערוכה גם סידרה קטנה של רישומים ישנים-נושנים: רישום עט ודיו שחורה, למשל, דיוקן אמו של האמן, כפי שנראתה בעיניו לפני ארבעים שנה; ורישומים "צעירים" יותר, כבני שלושים בערך, כגון דיוקן רעייתו. ורישום של תינוקת - בתו של לואיזאדא, בעת שהיתה בת שנה, לפני שלושה עשורים ומעלה."
